"להיות משפחה" /גליון 76/ 'מזל תאומים' / ורד בן פורת

כדי ליהנות מגידול התאומים, צריך קודם כל להפנים את העובדה שהם שניים ולהשתחרר מהפנטזיה של "הורות מושלמת לילד אחד". השלב הבא הוא טכני – גיוס משאבים פנימיים ועזרה חיצונית, ולאחר מכן – התאהבות והשקעה בכל אחד מהתאומים בנפרד, בלי רגשות אשמה

התאומות שלי בנות שלושה חודשים, ואני כל הזמן מדמיינת כמה ‏נפלא היה אם היתה לי רק ילדה אחת. בזמן המקלחות, בזמן ‏שטיפת הבקבוקים והכנתם, בזמן שאני מרגיעה אותן בגלל כאבי ‏בטן, כמעט בכל הזדמנות אני מדמיינת את החיים עם ילדה אחת. ‏
מאז שהן נולדו אין לי יום ואין לי לילה. כל מה שאני עושה ‏במשך היום והלילה קשור רק בהן. במשך כל השנים חשבתי ‏שאהיה אמא טובה לילדיי ועכשיו אני מגלה שזה לא ממש ככה. ‏במקום להיות מאושרת, אני מרגישה בעיקר את הפספוס, שלהן ‏ושלי. מתי אני אגיד "איזה כיף שיש לי תאומות?"‏

מאוד קשה לטפל בשני תינוקות במקביל, במיוחד כשאוהבים ‏אותם כל כך, ורוצים שיהיה להם טוב, נעים ונוח, שהם יקבלו את ‏תשומת הלב המקסימלית, שתהיה לך סבלנות לשמוע ולהבין מה ‏עובר על כל אחת מהן, אבל גם להסתכל על עצמך בראי ולראות ‏שם אמא טובה ומאושרת, שיכולה להתפנות גם לאהבה ולא רק ‏
לטיפול.‏
ניצבות לפנייך הרבה משימות חדשות לגמרי, שאיש לא הכין ‏אותך אליהם. כבר מהילדות - אנחנו מתכוננים לשלב ההורות, ‏כשאת טיבה ומהותה אנחנו לומדים ממשפחתנו ומסביבתנו ‏הקרובה. כשהיית קטנה ושאלת את עצמך איזו אמא את תהיי, ‏השתמשת בידע שרכשת בבית הורייך. הבעיה היא שאת מתארת ‏את המחשבות והדמיונות שלך, המתאימים לאימהות "רגילה" ‏לילד בכור אחד בלבד ולא לשניים, ולכן את שואלת את עצמך ‏למה לך לא "מגיעה" הורות כזאת? למה את לא יכולה ליהנות, ‏כפי שקיווית, מעצמך כהורה מבנותייך? נראה כי מעבר ‏לכביסות, למקלחות, לקימה בלילות וכו', המשימה הקשה ביותר ‏שלך היא לקבל את חוויית ההורות שלך, להשלים איתה, ולוותר כרגע על החלומות והפנטזיות על הורות שלווה יותר.‏

סדר עולמי חדש
לידת ילד, בעיקר בכור, נחשבת למשבר נורמטיבי במשפחה, ולו ‏רק בשל העובדה שהיא מהווה שינוי דרמטי ומוחלט במהלך ‏החיים של ההורים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בלידת תאומים. ‏השינוי מתרחש גם בחיי היומיום בפועל וגם בחיי הרגש, כשאנחנו ‏נדרשים לעבור מפנטזיה על הורות "רגילה" ומוכרת להורות שונה ‏
ואחרת. התקווה והציפייה להתמסרות טוטאלית לתינוק, ‏לאינטימיות מוחלטת איתו, לסדר יום שיאפשר מנוחה - כל אלה ‏אינם מתקיימים. אנחנו חווים אובדן שליטה על החיים שלנו, ‏כששני הזאטוטים הם אלה השולטים בהם.‏
תהליך ההסתגלות להורות, ובוודאי לתאומים, הוא מעין "בריאת ‏העולם": מתוך בלגן גדול, רגשי, פיזי וטכני, אנחנו מתחילים ‏ליצור סדר. ‏
לצורך הסדר, למשל, אנחנו מנסים לקיים קשר ייחודי ואישי, עם ‏כל אחד מהתינוקות. אנחנו מכירים אותו טוב יותר ומאפשרים לו ‏להכיר אותנו. לכן, לפעמים החוויה היא "התאהבות" רק באחד, ‏למשך תקופה מסוימת. גם אם זה מפחיד אותנו או מעורר רגשות ‏אשמה, זהו שלב הכרחי בהתקשרות ההדדית, שבאופן טבעי ‏מתרחש עם זוג תאומים. בשלב זה מתהווים ה"תור", ו"עיקרון ‏הנדנדה", המרכיבים החשובים כל כך בחיי התאומים והוריהם, ‏שמשמעותם היא: לכל אחד מהתאומים יש את הזמן והמקום ‏בנפרד כדי להביע את צרכיו ולקבל עליהם מענה. ‏

עזרה מחברים ומשפחה ‏
המשפחה מתוודעת למצב החדש, נערכת, מתארגנת, מתאימה ‏ומסדרת את עצמה בהתאם. בעלי ניסיון מליצים על קבלת עזרה ‏מהסביבה, שיכולה להתבטא בעריכת קניות, סידור הבית, בישול, ‏כביסה, וכמובן זוג ידיים נוסף לטיפול בתאומים.‏
הערך המוסף של העזרה הוא המכשלה העיקרית בדרך אל הסדר, ‏הפנימי והחיצוני. הכוונה לשחרור התחושה שעלינו להיות ‏‏"סופר הורים" ומהרצון להצליח במשימה הגדולה הזו כפי ‏שעושים זאת הורים לילד אחד. מתוך ההבנה שאנחנו במשבר ‏נורמטיבי, רצוי שנגייס את המשאבים שברשותנו, בני משפחה, ‏חברים, עזרה בתשלום, לטובת פתרון המשבר וניהול נכון ושפוי ‏של חיינו. המרוויחים העיקריים הם התינוקות, שזוכים בהורים ‏פנויים יותר לטיפול מסור ורגוע. גם ניצול הזמן המתפנה לבילוי ‏עם בן הזוג, עם חברה, ואפילו לבד, מומלץ מאוד כדי למלא את ‏המצברים.‏
יידרשו זמן וסבלנות כדי לקבל את המצב החדש, המרגש ‏והאינטנסיבי. שום דבר לא ישוב למה שהיה, המציאות לא תהיה ‏דומה למה שתיכננו, והמיתוסים על הורות מושלמת יעברו שינוי ‏והתאמה. עם הקבלה, ההבנה וההתארגנות הנפשית והפיזית, ‏תוכלי לומר בפה מלא: תאומים זה דבר נפלא! ‏

מאוד חשוב

ü     
‏לידת תאומים נחשבת למשבר נורמטיבי בחיי המשפחה. אתם לא לבד בהרגשה שהעולם התהפך!

ü      לגייס את כל המשאבים לעזרה חיצונית לצורך ארגון החיים ‏מחדש, מילוי מצברים ופינוי זמן לטיפול אישי בכל אחד ‏מהתינוקות.‏

ü      להיות סובלניים ולהתאים את הציפיות מהורות "רגילה" ‏למציאות השונה לחלוטין עם לידת התאומים, גם אם זה קורה ‏לאט ובהדרגה. ‏
‏

ü      ליצור "תור" לטיפול בין התאומים. ההתקשרות אישית היא ‏חשובה והכרחית כדי להכיר כל תינוק בנפרד ולאפשר לו להכיר ‏אותך.‏
‏

ü      להבין כי ההתאהבות בתינוק אחד היא נורמלית והכרחית ‏להתקשרות טובה. גם תורו של השני יגיע.‏