בני ובתי בני שנתיים וחודשיים, והופכים לנו את הבית. נראה שכל גבול וכלל מוכר נבדק על ידם פעמיים. לפעמים מצחיק אותנו לראות איך האפרוחים שלנו נלחמים להפוך לתרנגולים, ולפעמים זה קצת מפחיד, כי יש תחושה שהסמכות שלנו נפגעת. האם עלינו להחמיר איתם או אולי דווקא לאפשר להם חופש גדול יותר?

בשעה טובה הגיעו ילדייך לגיל שבו אפשר להתחיל. האמת היא שבמובן מסוים הם כבר התחילו: היכולות הפיזיות הבסיסיות כבר נרכשו, ניצני השפה מתגלגלים על לשונם, הם יודעים מה מותר ומה אסור ומסוגלים לתקשר ולהבין הרבה מהנעשה סביבם. בגיל זה, הזהות האישית שלהם הולכת ומתגבשת ובמקביל, התלות שלהם בהורים פוחתת בהדרגה. עם הכלים שרכשו יסללו את דרכם ל'עולם של הגדולים', שבו ההורים שימשו עד כה השליטים הבלתי מעורערים.

כדי למצוא את המקום הייחודי לו, מרגיש בן השנתיים צורך לשנות מעט את המבנה הקיים, להרחיב את הגבולות, ולהראות לכולם שיש כאן עוד 'אני' וגם הוא גדול וחשוב. לשם כך הוא מתווכח, מתמקח ונאבק בהוריו. עם זאת, כדי שה'אני' הקטן והרך שלו יתפתח, עליו לקבל חיזוקים שיעידו על אהבתם ותמיכתם של הוריו גם בשעת מריבה.

ילד יחידאי מוצא את מסלול ההתבגרות פנוי ופתוח, כאילו הוא ממתין לו בלבד. אצל תאומים, לעומת זאת, המצב שונה. גם התאום רוצה להשתתף בקביעת סדר היום המשפחתי ולהיות יחיד ומיוחד, כזה שמקומו ברור ונראה לעין כל. אלא שאצלו, הדרך להגדרת זהות נפרדת וייחודית מצטלבת עם דרכו של התאום האחר.

ילד יחידאי 'נפרד' מהוריו כדי לפתח את הזהות המובחנת שלו. לעומתו, התאום נדרש להתמודד עם משימה נוספת, מורכבת לא פחות: עליו להיפרד גם מאחיו, איתו הוא מקיים מרגע הולדתו קשר קרוב, משמעותי וברור מאליו. התאום חרד ודואג לגורלו של הקשר ההדדי, הוא רוצה בו ומצד שני רוצה להראות שהוא יכול גם בלעדיו, ממש כפי שקורה ביחסיו עם ההורה.

משום כך, המאבק לעצמאות הופך להיות אינטנסיבי יותר אצל התאומים. הם יפתחו וישכללו את הדרכים להשגת תשומת הלב הייחודית, יריבו ביניהם, וינסו לבחון את הגבולות ואפילו להקים יחד קואליציה אל מול ההורים. בשלב זה עלול אחד מהם להרגיש שהמאבק מאיים עליו, או שיש מי שכבר מנהל את החזית במקומו ולכן יבחר להישאר בעורף, ויניח לאחיו להיפרד גם עבורו. כך נוצר מצב שבו אחד התאומים מגלם את תפקיד הילד הטוב, בעוד שהאחר מתויג כילד הרע. 'הילד הטוב' זוכה, כמובן, ביחס אוהד יותר מצד ההורים, אך בו בזמן מוותר למעשה על השלמת המשימה ההתפתחותית שלו.

השלב ההתפתחותי מעמיד אתגרים רבים בפני ההורה. כמו ילדיו, גם הוא עובר שינוי ומתבגר עימם. עד כה הילד היה מלאך ממש, האהבה אליו והצורך שלו בקבלתה הניעו את הקשר עימו, ובעיות המשמעת והסמכות נפתרו בחיבוק ונשיקה. עכשיו, כש'ירח הדבש' נגמר, מתחילים החיים האמיתיים. כעת מתברר לו כי לפניו עומד אדם נוסף, בעל אישיות נפרדת וצרכים משלו. הקונפליקטים בין הצרכים והרצונות השונים במשפחה מתגלים והילדים, שצורך תמידי להתפתח מניע אותם, הם שמובילים את השינוי. להורים, מצדם, לא תמיד קל לוותר על ההישגים שהשיגו, ולהתאים עצמם למצב החדש. הורים לתאומים חשים מבולבלים וחסרי שליטה: הצורך לומר פעמיים 'לא' לכל אחד מהמתנסים בבדיקת הגבולות, מתיש אותם, והיעדר הזמן גורם להם להרגיש כ'הורים רעים'.

המאבק של בני השנתיים טבעי וחיוני להתפתחותם התקינה. למעשה, הצורך שלהם בייחודיות מגדיל את יכולתכם לקיים עימם קשר נפרד. כדאי שתאמצו את הכללים הבאים שיסייעו לכם בהתמודדות עם התהליך:

בחרו את המלחמות שלכם. נסו להימנע מראש ממצבי מתח שיגדילו את הסיכוי להתפרצויות. אם המאבק אינו הכרחי בעיניכם, ותרו עליו או דחו את הדיון לזמנים רגועים יותר.

היו חיוביים. צפו מהילדים להתנהגות המתאימה לגילם. הסבירו להם את רצונותיכם במדויק. הנחו אותם 'מה כן לעשות, ואיך' ולא רק 'מה לא'. כשהם מתנהגים יפה, שבחו וחזקו אותם ומצד שני, השתדלו להמעיט בביקורת. תנו להם לבטא את האנרגיות הסוערות המשתוללות בתוכם, כדי שיוכלו לבטא, בסופו של דבר, גם תחושות חיוביות.

עודדו את עצמאותם. הקנו לילדים תחושת שליטה בכל תחום אפשרי בחייהם (אפשר, למשל, לשתף אותם בתכנון סדר היום). תנו להם לפעול לבד כשהם מסוגלים לכך – כך ירגישו שהם שותפים ותורמים.

חשוב לזכור

1. זיכרו: ילד מעז למרוד כשהוא מרגיש בטוח באהבת הוריו אליו, ללא תנאי. המריבות מסייעות לילדיכם להגדיר את זהותם ולכן אין סיבה להיבהל מהן. הגבילו את ביטויי המריבה אבל דעו שהיא כשלעצמה חשובה מאוד בגיל הזה.

2. הקפידו לפנות לכל אחד מהתאומים בנפרד, ולא להתייחס אליהם כאל 'צוות'. כדי לזהות דפוסי התנהגות ייחודיים להם, נהלו רישום של המתרחש בפרק זמן נתון עם כל תאום. כך תוכלו להגיב נכון יותר.

3. היו ערניים למצב מתמשך של ויתור על מאבקים אצל אחד מהם, או למאבק מועצם וכפול אצל האחר. שניהם עוברים את התהליך וצריכים לצלוח את המכשולים הללו.

4. עודדו אינטראקציה חיובית ונעימה ביניהם, אך דעו לתת לגיטימציה לרגשות שליליים ביניהם כשצריך.