מילות יחס



מילות יחס ( או אותיות יחס) כגון:
ועוד משתייכות לקבוצת חלקי הדיבר.

  • מבחינים בין שתי קבוצות של מילות יחס:
    א. מילות יחס מוצרכות
    ב. מילות יחס בלתי מוצרכות
א. משה עמד על דעתו, ולא היה מוכן להתפשר.
ב. משה עמד על השולחן למרות האיסור המפורש של הוריו.
בדוגמה א' מילת היחס 'על' מוצרכת, היא מתחייבת מן הפועל שקדם לה,
ויחד הם מהווים את הפירוש המילוני - סירב לשנות את דעתו. אי אפשר להמירה במילת
יחס אחרת בלי לשנות את משמעות הצירוף.

בדוגמה ב' מילת היחס 'על' אינה מוצרכת. אפשר להמירה למשל במילת היחס 'ליד'.
המשמעות המילונית של המילה 'עמד' קיימת גם לאחר ההמרה.

  • מילות היחס הבלתי מוצרכות מביעות יחסים של מקום, סיבה, זמן ועוד, בין פועל לשם
    או בין שמות.למשל:
    הישיבה התקיימה אצל המנהל (מילת היחס 'אצל' מייצגת יחס של
    מקום.) מכאן נובע שמן: "מילות יחס"

  • מילות היחס מתמקמות לפני המילים שאליהן הן מתייחסות - 'ישבתי על הכיסא.'
    'חלמתי על הסרט שראינו אתמול.' או כשהן אותיות יחס, הן מצורפות למילה -
    'ישבתי בחדרי.'
בפרק זה נכיר את דרכי הנטייה של מילות היחס בהדגשת ההיגוי הנכון שלהן.
(את השימוש בהן בהקשר טקסט נכיר ביחידה בהקשר: 'הכול יחסי'.)