פרק שלישי: מילות יחס בלשון המקורות בהשוואה ללשון ימינו


שימושן של מילות יחס אחדות ופירושיהן שונים במקצת בלשון המקורות מן הפירוש
והשימוש בהן בלשון ימינו. להלן מספר דוגמות. עיינו בהן ולחצו על הפירושים
המתאימים מבין הפירושים שבסוגריים בצד כל משפט. (היעזרו במילון):
מילת היחס 'אצל' -
1. "גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך..." (משנה, ראש השנה ב ט)

(ברשותי/בחזקתי, בשבילי, אליי, לידי)

2. "קחו את המנחה... ואִכלוה מצות אצל המזבח" (ויקרא י יב).

(אל, ליד, ברשות/בחזקת, בשביל)


מילת היחס תחת -
"ויעלהו [את האיל] לעולה תחת בנו" (בראשית כב יג)

(במקום נמוך ממנו, בִּמְקום/תמורת)

מילת היחס למען -
"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" (שמות כ יב)

(כדי ש.., בשבילו/לטובתו)

מילת היחס של -
מילה זו בצורתה הנפרדת ובנטייה לשם ציון יחס הקניין (שלי, שלך וכו') שימשה
בתקופת לשון חז"ל . בלשון המקרא אנו מוצאים אותה במילה "שֶלִשְלֹמה":

"הנה מיטתו שֶלִשְלֹמה שישים גיבורים סביב לה" (שיר השירים, ג ז)

בתקופת לשון חז"ל החלו להשתמש במילה 'של' לשם ציון
הסמיכות המפורקת (או הפרודה) והרבו להשתמש בסמיכות הכפולה
"שורו של בעל הבית"; חולו של מועד; מקומן של זבחים וכו'.
בעברית של ימינו נחשבת הסמיכות המפורקת משלב לשון
מומלץ לעיין במשימות 1 ו-2 מתוך היחידה בהקשר "סמוך עליי" בכתובת הבאה:
http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/smoch/start2.html