בגרות בלשון

דיבור ישיר ודיבור עקיף


דיבור ישיר ודיבור עקיף

 

הדיבור הישיר הוא  דיבור המובא כפי שהוא נאמר בפי מי שאמר אותו. נהוג לכנות את הדיבור הישיר: "דברים בשם אומרם". הדיבור הישיר בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו. כשהוא בא בסוף המשפט, מסמנים נקודתיים לפני הציטוט, והציטוט עצמו נמצא בין מירכאות:

 

הסטודנטים הודיעו: "ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות".

לעתים נשמטות המירכאות, בעיקר בכותרות בעיתונים:

 

כשהדיבור הישיר בא בראש המשפט, הוא מפוסק במירכאות בתחילתו ובסופו, ולאחריו יבוא פסיק:

"ממחר נשבית את כל הלימודים באוניברסיטאות", הודיעו הסטודנטים.

 

הדיבור העקיף הוא דיבור הנמסר ע"י המוען במשפט. נהוג לכנות את הדיבור העקיף: "דברים בשם מוסרם". דיבור עקיף בא רק בסוף המשפט ולפניו יש מילת שעבוד:

 

הסטודנטים הודיעו שממחר הם ישביתו את כל הלימודים באוניברסיטאות.

 

דיבור עקיף

דיבור ישיר

---

מפוסק בנקודתיים לפניו ובמירכאות בתחילתו ובסופו.

פותח במילת שעבוד.

---

בא רק בסוף משפט.

בא בסוף משפט ולעתים אף בראשו.

 

 

הדיבור הישיר והדיבור העקיף באים במשפט המורכב והם מהווים את הפסוקית.

 

לפסוקיות הדיבור הישיר ארבעה תפקידים תחביריים: מושא, נושא, נשוא,

   לוואי (או תמורה

(לכן מיקמנו את הפרק הזה ליד הפרקים הדנים בפסוקיות אלה.) התפקיד הנפוץ ביותר הוא פסוקית מושא.

 דוגמות:

 פסוקית מושא

החזאי הודיע: "מחר ייתכן שלג בירושלים."

פסוקית נושא

אתמול נתבשרנו: "מחר ייתכן שלג בירושלים".

פסוקית נשוא

קריאת השמחה של  שחקני הנבחרת הייתה: "עלִינו לגמר!".

פסוקית לוואי

הכרזת הנבחרת: "עלִינו לגמר!" נשמעה ברחבי אולם הספורט.

 


בוודאי שמתם לב למילים הצבועות באדום: הודיע, נתבשרנו, קריאת, הכרזת. אלה הם פועלי הבאה (=פועלי אמירה).
פועלי ההבעה (=פועלי האמירה) הניטרליים הם נטולי צבע ורגש, ותפקידם 'להודיע'
על דיבור ישיר קרב ובא: אמר/ הודיע/ ציין/ מסר/ הכריז/ הסביר/ הבהיר/ דיווח וכו'        
לעתים נמצא פעלים טעונים יותר המביעים את תחושת הדובר
(טען/הכחיש/זעם/ כעס/ הפטיר/רטן/דרש וכו'.)

    בכותרות בעיתונים לרוב הפעלים מושמטים, ובחלק העיקרי נותר רק האומר

    דוגמה -

שר האוצר: "מחירי הדלק יועלו בקרוב". (הנושא נדון בהרחבה ביחידה

 "  יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר")

הערה לשאלון ב':

. במקרא משתמשים במילים דוגמת לאמֹר ו-כה לפתיחת דיבור ישיר: וידבר ה' אל

    משה לאמֹר שמעתי... (שמות, ט"ז 11), כה אמר ה' השמים... (ישעיהו, ס"ו 1

  

בעברית הדבורה

  (כשמציינים את החלק העיקרי) כמעט שאין משתמשים בדיבור ישיר פרט לציטוטים אחרי הפועל "אמר": "אז הוא אמר לי... אמרתי לו:.. והוא אמר

   . לי... אז אמרתי לו

 לעתים משתמשים בהסגר כתחליף לחלק העיקרי במשפט שיש בו דיבור

לדעת,... לפי דברי,... ועוד.    ישיר או עקיף: במקום  "השר טען ש... "  -  לטענת השר,...

    בעקבות המרה כזאת  משתנה המשפט המורכב למשפט פשוט (בתנאי שאין בו פסוקיות

אחרות או איברים בהמשך.)  

הידעתם?

דיבור ישיר  משמש לעתים כפתרון של דו-משמעות.

(העשרה למורים: עיינו במאמרה של רונית גדיש: "דו משמעות בהוראת תחביר ושחבור" )

1. המפקד סיפר לחייל שהוא נבחר לביצוע המשימה. (שתי אפשרויות להבין  ולשחבר: המפקד סיפר לחייל: " נבחרתי..." או " המפקד הודיע לחייל: נבחרת...".)   

 2. במשפט העיד הפושע שלא השתתף בשוד. ( השחבור לפסוקית מושא בלבד: במשפט העיד הפושע: " לא השתתפתי בשוד".)  

3. האב שאל את בנו אם יש לו חום. (האב שאל את בנו:"האם יש לי חום?" או "האם יש לך חום?)

יתרונות השימוש בדיבור הישיר:

בכותרות - מסקרן יותר ובעל עצמה

בכתבות - מגוון ומוסיף אמינות

 

תרגילים

  1.  היכנסו לכתובת הבאה:

(היחידה בהקשר: "יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר"), קראו סעיף ב' וענו על שאלה 1.

2. תרגילי שחבור (=המרה)

שימו  לב:  קיימות דרכים אחדות של המרה מדיבור ישיר לדיבור עקיף:

1. דיבור ישיר -  דיבור עקיף

    .  אני עייף", אמר הבן לאמו.   דיבור עקיף:  הבן אמר לאמו שהוא עייף"  דיבור ישיר:

. חלק עיקרי במורכב   -  הסגר במשפט פשוט  2

    ,   המורה קבע: "לא תהיו רשאים להיבחן פעם נוספת."  לפי קביעת המורה

     לא תהיו רשאים להיבחן פעם נוספת.

3.  הוספת חלק עיקרי כך שהמשפט הנתון ישמש בתפקיד של פסוקית בדיבור ישיר

המרה: המפקד אמר לקצינים: "יש לשאוף למצוינות."   יש לשאוף למצוינות. המשפט הנתון:

פירוק משפט מורכב לשני משפטים פשוטים נפרדים 4. 

. המשפט  הנתון: " הרופא אמר:"מחלה זו מסוכנת ביותר. המרה:  א. מחלה זו מסוכנת ביותר.

     ב. כך אמר הרופא. (או: הרופא אמר זאת.)

 עכשיו היכנסו לכתובת הבאה ופתרו את התרגילים. 

 

 



הועלה בתאריך - 30/5/2006 ע"י טובה זאבי